אוסף בית החולים הכללי ביקור חולים

בית חולים הכללי ביקור חולים הוקם בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1867 ונוהל על ידי הועד של עדת הפרושים (יהודי מזרח אירופה ה'מתנגדים'). העדה רכשה מגרש בגבול הרובע היהודי (רחוב אררט הסמוך לרובע הארמני) ועליו שני בתים ומרתף שהכיל שלוש עשרה מיטות בחסות הקונסוליה הגרמנית בעיר. ההתחלה הייתה קשה ורבת מחלוקות בין הפרושים לחסידים יוצאי רוסיה וגרמניה ולאחר תשע שנים של פעילות בית החולים נסגר ונפתח לסירוגין. בשנת 1908, עם גידול האוכלוסייה והקפדה על "צרכים היגיינים', נרכשה קרקע נוספת ברחוב הנביאים בעיר על ידי חבר הנהלת בית החולים, יואל משה סלומון והבנקאי חיים אהרון ולירו להעברת בית החולים אל מרכז העיר. אבן הפינה לבניין החדש נחנכה בשנת 1912, ובניית המתחם הסתיים רק בשנת 1915 עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. עד להקמת המבנה החדש בית החולים בעיר העתיקה המשיך בפועלו. בשנת 1924 (תרפ"ד), לאחר עיכובים ודחיות, נפתח בית החולים במעמד חגיגי בו נכח הנציב העליון סר הרברט סמואל. לכבוד האירוע יצא לאור חוברת ובה פירוט התוכנית האדריכלית של המבנה שהכיל חמש קומות. (בפועל נבנו רק שלוש קומות). בחודש אפריל 1925 נערך טקס חנוכת המבנה החדש על אף שבנייתו לא הסתיימה. במקביל המשיך בית החולים לפעול ולקבל חולים, בעיקר כרוניים, בבית החולים בעיר העתיקה. החוברת ובה תצלומים מסמכים ותעודות משבעים שנות פעילות לקראת המעבר לבניינו החדש ברחוב הנביאים, נמסרה לספריית יד יצחק בן-צבי על ידי האדריכל והחוקר דוד קרויאנקר. اقرأ أكثر